בתנועות ההתיישבות, בארגון המועצות האזוריות ובעמותת אדמתי לא קיבלו עדיין תשובה לפנייתם אל אורי אריאל, שר החקלאות ופיתוח הכפר, בקריאה לחדש את החלטת הממשלה 4467 משנת 2005, המגינה על יישובים חקלאיים הצמודים לערים.

חלק מהאדמות עומד להילקח לטובת שדרות. ניר עם, צילום: חיים הורנשטיין

בפנייתם קראו לו ראשי תנועות ההתיישבות להגן על צביונה של ההתיישבות צמודת הערים מפני חוק הוותמ"ל, וזאת ברוח החלטת הממשלה בראשות אריאל שרון (27.11.2005), שהייתה לדבריהם מהלך אמיץ וגורף להגנה על יישובים חקלאיים שעמדו כבר אז בפני סכנת הכחדה.

"אריאל שרון, שגדל במושב ושהחקלאות הייתה קרובה ללִבו, העביר החלטת ממשלה שלפיה כמעט בלתי אפשרי לספח אדמות חקלאיות לערים סמוכות, אם הסיפוח הזה יגרום לאובדן אופיו החקלאי של הקיבוץ או המושב שאת אדמותיו רוצים לספח", מסביר גלעד אלטמן, יו"ר אדמתי.

"להחלטה של ממשלת שרון צורפה רשימה של 33 יישובים, ובהם קיבוצים בצפון - כמו סער, עברון, עין המפרץ, כפר מסריק, רמת יוחנן, אושה, כפר המכבי ומעיין צבי - הצמודים לערים נהריה, קריית אתא, עכו וזיכרון יעקב, ומושבים במרכז ובדרום שאדמותיהם עמדו בפני סכנת סיפוח".

מה הבעיה עם הוותמ"ל?

"ההחלטה של ממשלת שרון התקבלה בשנת 2005, כשהסיפוח היה בתהליך רגיל של ועדות תכנון שניתן לערער על החלטותיהן, ועד שהתהליך הגיע לסיומו חלפו כמה שנים.

"חוק הוותמ"ל מאוגוסט 2014 הורה על הקמת הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), שבסמכותה לאשר בהליך מהיר וקצר מאוד העברת קרקעות חקלאיות לערים סמוכות לבניית מתחמי מגורים בהיקף גדול, כשלחקאים יש מרחב תמרון קטן מאוד להתנגד לסיפוח.

"ראשי ערים בכל הארץ מתכננים תוכניות פיתוח גדולות על חשבון השטחים החקלאיים לידם, ובין התוכניות שהגיעו לוותמ"ל יש גם תוכניות על אדמות מעשרה יישובים שזכו להגנה בהחלטת ממשלת ישראל בתקופת שרון, וכיום הם נאבקים בהליך משפטי בהחלטות הוותמ"ל".

אי אפשר להתעלם מהצורך בשטחים לדיור.

"חוק הוותמ"ל דורס את השטחים החקלאיים של היישובים הכפריים, ואינו מציע את הפתרון הראוי למצוקת הדיור. הקמת שכונת מגורים מחייבת תשתיות כמו כבישים, ביוב, חשמל, תקשורת ובתי ספר, ואילו תוכנית הוותמ"ל מתייחסת רק לבתי מגורים ולא לכל השאר".

במכתב לשר אריאל מדגישים הכותבים: "אנו לא אויבי הזוגות הצעירים במדינה, ואיננו מנסים לבלום את תנופת הבנייה בישראל, אלא נציגי ההתיישבות החקלאית, המנסים להסיט את הכיוון לשטחים הפנויים בתחומים העירוניים שיש להם היתכנות מלאה".

הם מפנים את השר לעבודות מחקר שביצעו כמה מהיישובים הנאבקים על חייהם ולעבודות שבוצעו בידי מתכננים בעלי שם ומוניטין, המלמדות על עתודות בנייה זמינות ל־15 שנים לפחות (כפר ביל"ו לדוגמה), ל־25 שנים לפחות (כפר ביאליק לדוגמה), וגם לשלושים עד ארבעים שנה (המושבים כרמל, מעון, יתיר שאדמותיהם ממזרח לאופקים) ועוד.

בתנועות ההתיישבות ובעמותת אדמתי מציינים כי בדוח שכתבו מומחי משרד החקלאות בנושא הותמ"ל, נאמר כי השימוש בחוק זה יביא להרס בלתי הפיך של החקלאות בישראל. אחת הדוגמאות לכך היא קיבוץ אדמית, שבו נלקח לפני ארבע שנים מטע אבוקדו בהיקף של 763 דונם עבור תוכנית פיתוח של העיר שלומי.

המטע נלקח חודש לפני הקטיף, בעוד הפירות על העצים, ובעצם כמעט וחוסל ענף האבוקדו בקיבוץ. מאז ההפקעה לא נבנה על אדמת המטע ולו בית אחד. קיבוץ נוסף העומד בפני הפקעה העלולה לפגוע בסיכויו לקיים חקלאות רווחית הוא ניר עם שבעוטף עזה, שחלק מאדמותיו עומד להילקח לטובת שדרות.

אחת התוכניות הגדלות שהתקדמו בימים אלו בוותמ"ל היא התוכנית להפקיע עבור העיר אופקים 7,000 דונם במערב הנגב, המעובדים על ידי המושבים השיתופיים כרמל, יתיר ומעון מדרום הר חברון המשתייכים לתנועת הקיבוץ הדתי.

חוות דעת מנומקת המתנגדת להפקעת השטחים החקלאיים ומציעה חלופות אחרות שהגיש לוותמ"ל הפרופסור לגיאוגרפיה ולמדעי הסביבה ארנון סופר, לא השפיעה על החלטת הוועדה לקדם את תהליכי ההפקעה.

לאחרונה זכו שלושת היישובים החקלאיים להישג חשוב בתחום המשפטי, כשהשופט יצחק דנציגר קבע - במסגרת עתירה שהוגשה על ידם לבג"ץ באמצעות עו"ד רן רוגין - כי יש לבטל שני דיונים בנושא הפקעת הקרקעות שהיו אמורים להתקיים בוותמ"ל אופקים באותו שבוע, וכי אין לקדם את תוכנית הוותמ"ל עד להחלטה אחרת בעתירה.

הדיון הבא בעתירה נקבע לחודש מאי 2018. החלטת השופט דנציגר דחתה את הסכנה, אך לא ביטלה אותה לחלוטין. תגובת משרד החקלאות על פניית התנועות אל השר אריאל לא התקבלה.